פסיקה

ת"ק 42959-04-22 בן יעקב נ' ברכה

ביהמ"ש לתביעות קטנות דחה תביעה נגד בעלת דירה שסירבה להשכיר אותה לזוג לסביות

עובדות המקרה: הנתבעת פרסמה מודעה להשכרת דירתה בבת ים. התובעות, בנות זוג, פנו אליה על מנת לשכור את דירתה. בשיחה ביניהן תהתה הנתבעת מה טיב הקשר בין התובעות, ומשהשיבו לה כי הן בנות זוג, הסבירה כי היא אינה משכירה את הדירה לבנות זוג משום שמדובר בשכונה דתית.

דיון והכרעה: ישנה כאן התנגשות בין זכותן של התובעות לשוויון לבין זכותה הקניינית של הנתבעת. בהיעדר חקיקה פרטנית אין חובה על פרטים לכבד את הזכות לשוויון בעניינים שבין אדם לחברו. נדרשת הוראת חוק מפורשת, שאינה חוק-יסוד, האוסרת אפליה במערכת יחסים במשפט הפרטי, או לחילופין הכרעה משפטית אחרת לפיה זכות השוויון גוברת על זכות אחרת, ובמקרה דנן על זכות הקניין. טענת התובעות מבוססת על חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים, אך תחולת חוק זה הוגבלה להיבטים מסוימים של המשפט הפרטי: בתי עסק ואספקת שירותים. השאלה האם דירה היא מוצר עליו חל חוק זה נדונה בעבר כאשר המוכרת הייתה חברה בע"מ, ולא הוכרעה. אין יסוד להכריע כי דירה היא מוצר כאשר המוכרת היא אדם פרטי, ולא חל בעניין חוק איסור אפליה. חוק נוסף עליו מבססות התובעות את טענתן הוא חוק החוזים, אשר על יסודו נפסלו בעבר פרקטיקות מפלות, אך הללו נפסלו לאחר שכבר נכרת חוזה, ואילו ענייננו עוסק בשלב הטרום חוזי, ולא נכרת כלל חוזה בין הצדדים. "מבחן העל" בהקשר זה הוא נקודת האיזון שבין זכות התובעת לשוויון וכבוד מול זכות התובעת לאוטונומיה פרטית בקניינה. לצורך מענה על השאלה הנשאלת במסגרת מבחן העל, ניתן להיעזר במבחני עזר, לרבות: השלב במו"מ, הפעולות שנעשו במסגרת המו"מ עד לפרישה ממנו, האם מדובר בחוזה הדורש שירות אישי או ביצוע אישי שלו, אופי ההתקשרות, משקלו של ההיבט הכלכלי בחוזה לעומת היבטים כלכליים, אופן התחלת המשא המתן ובפרט באיזה אופן "נפגשו" הצדדים, הסביבה בה נערכת ההתקשרות, אופי המתקשרים עצמם, טיב ההפליה ומובהקותה, היבטים ציבוריים לעסקה החוזית וקיומם, או העדרם, של אלמנטים נוספים לפרישה. בענייננו, בחינת הסוגיות הללו מובילה למסקנה לפיה דין התביעה להידחות. המקרה דנן – בו בחרה התובעת להביא את עלבונה לפתחו של בית המשפט ולהשמיע את קולה – אינו מצדיק פסיקת הוצאות, שכן שיקולי פרישת הנתבעת מהמו"מ אמנם היו מפלים.

שנת פרסום: 2022