פסיקה

תמ״ש 46939-07-18 - ל.ב.א נ׳ א.ב.א

בית המשפט לענייני משפחה דחה עתירה לביטול צו הורות פסיקתי אשר הוגשה ע״י אם ביולוגית כנגד בת זוגתה לשעבר, בעודו מציין כי יש לבטל צו הורות פסיקתי רק במידה וטובת הילד מחייבת זאת.

עובדות המקרה: בנות הזוג חיו יחדיו כחמש שנים ואף קיימו טקס חתונה, רכשו מנות זרע של אותו תורם ממנו הרו שתי בנות הזוג, התובעת והנתבעת – כאשר הנתבעת הרתה ראשונה את הקטין ק׳ והתובעת הרתה לאחר מכן את הקטינה ה׳. זמן קצר לפני לידת האחרונה הוגשה בקשה לצו הורות פסיקתי, אשר הוגשה בנוגע לה׳ על סמך ייעוץ מעורך דין כי הדבר יקל על קבלת צו הורות לגבי ק׳ אשר היה בן שנה וחודשיים באותה העת. צו הורות הוכן גם בנוגע לק׳ אך לא הוגש עקב משבר בין בנות הזוג אשר אף הוביל לפרידה. התובעת ביקשה לבטל את צו ההורות מאחר ונתמך ע״י תצהיר אשר שונה לאחר חתימתו, כי מהות הצו לא הוסברה לה, כי הצו ניתן ללא תסקיר וללא עריכת דיון. התובעת אף טענה כי לא התכוונה להביא ילדים בהורות משותפת אלא לחוד, וכי טובת הקטינים מחייבת זאת. הנתבעת טענה כי השינוי בתצהיר מסתכם בהוספת תאריך הלידה, נסיבה ידוע, כי טענות התובעת אינן נתמכות ע״י ראיות וכי אין חובה להזמין תסקיר או לקיים דיון בטרם יינתן צו הורות פסיקתי. עוד טענה הנתבעת כי עמדת התובעת מהווה ניסיון בדיעבד לשנות את העובדות לסיכול תביעה למשמורת.

הכרעת הדין: בית המשפט קבע כי מקומן של טענות פרוצדורליות (הוספת פרט לתצהיר, היעדר תסקיר ודיון) בערעור, ודי בכך לדחיית טענות התובעת. למעלה מן הצורך, נקבע כי טענותיה הפרוצדוראליות של התובעת לא נטענות בתום לב, כי ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יכריע על רקע מסה מצטברת של עובדות ללא תסקיר וכנ״ל לגבי קיום דיון. עוד נקבע כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה לגבי היעדר גמירות דעתה בכינון הבקשה לצו ההורות וכי הדרישה לביטול לוקה בשיהוי. בבחינת טובת הקטינה קבע בית המשפט כי ניתן לבטל צו הורות בהיקש מסעיף 19 לחוק אימוץ ילדים הגורס כי יש לקיים שלושה תנאים מצטברים לביטול צו אימוץ – קיומן של נסיבות שלא היו ידיעות בעת מתן הצו, כי ראוי לבטלו, וכי טובת המאומץ מחייבת לבטלו. בבחינת המקרה, נקבע כי חוות דעת המומחית אשר המליצה על ביטול הצו עוסקת בדחייתו של ק׳ ע״י התובעת ולא בקשר שבין ה׳ לנתבעת, כי אין סיבה שהנתבעת לא תוכל לתווך לק׳ את דחיית התובעת, כי אימוץ המלצת המומחית משמעותו מתן גושפנקא להתנהלות הורית מזיקה של התובעת, וכי אין התייחסות לאפשרות שהתובעת תשנה את יחסה לק׳ בעתיד. עוד נקבע כי לא די באפשרות סבירה שביטול צו ההורות עולה בקנה אחד עם טובתה של ה׳ על מנת לבטלו, כך שאף אם חוות הדעת הייתה מתקבלת במלואה לא היה די בכך לביטול ההורות.

שנת פרסום: 2020