פסיקה

תמ"ש 32901-05-14 פלוני ואלמוני נ' היועץ המשפטי לממשלה

אחרי 5 שנים: הוכרה, ללא בדיקת רקמות, הורותם של בני זוג מאותו מין שהביאו לעולם ילד הליך פונדקאות בחו"ל. עם זאת: נמתחה ביקורת על התעקשותם להימנע מהבדיקה.

עובדות המקרה: התובעים הם בני זוג מאותו מין, תושבי ואזרח ישראל, המקיימים חיי זוגיות במשק בית משותף למעלה מ-12 שנים, ואף נישאו בנישואין אזרחיים בקנדה. השניים ביצעו שני הליכי פונדקאות בארה"ב. לאחר ההליך השני (בשנת 2010 - בו עוסק פסק הדין), הם עתרו לבימ"ש בארה"ב, שנתן לשניהם צו הורות, בו נקבע ששניהם הורי הקטין. כאשר הגישו את הצו לנציג היועמ"ש בארץ, כדי להירשם כהורי הקטין, הם סורבו ונאמר להם שעליהם לבצע בדיקת רקמות להוכחת קשר גנטי בין התובע 1 לקטין. התובעים עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה לרשום את הקטין כבנם, אך שופטי העליון דחו את העתירה והפנו אותם להגשת הליך בבימ"ש לענייני משפחה. התובעים ביקשו שביהמ"ש יצהיר על סמך מסמכים שהוגשו על ידם בלבד כי הם הורי הקטין. היועמ"ש התנגד לבקשה וטען שאין כל מניעה שהנתבע שטוען כי הוא האב הגנטי יערוך בדיקת רקמות. ביהמ"ש איפשר לתובעים להגיש מסמכים וגם לזמן עדים, בהם בעל המרפאה האמריקנית.

הכרעת הדין: התובעים, במסמכים המשפטיים הרפואיים והרבים שהגישו, הוכיחו את הזיקה הגנטית בין התובע 1 לקטין הרבה מעבר לספק סביר (שהוא הרף הנדרש) - ברמה של 99%. יש להצהיר כי התובע 1 הוא אבי הקטין, ולהעניק צו הורות פסיקתי גם לתובע 2 המגדל את הקטין גם כן מיום היוולדו לפני כ-5 שנים. לאור הנסיבות של בני הזוג אין צורך בתסקיר.
ביהמ"ש דחה את טענת היועמ"ש שלפיה סירוב התובעים לבדיקה גנטית צריך לשמש כראייה נגדם, וקיבל את הצהרתם לפיה הסירוב נובע מהשקפתם כי הדרישה לבדיקה גנטית מפלה זוגות חד מיניים (כלומר, אינו נובע מחשש שמא יתברר בבדיקה שאין למי מהם קשר גנטי לקטין).
עם זאת, בפסק הדין נמתחה ביקורת על בני הזוג: הדרך שבחרו התובעים לבירור שאלת האבהות אינה דרך המלך והיא אף "דרך חתחתים, יקרה ופתלתלה", כאשר ניתן היה לקיים בדיקה גנטית ("מלכת הראיות") ולסיים את ההליך בכמה שבועות (לשון פסק הדין). ההתעקשות לא לבצע בירור גנטי מדויק ממילא אינה פועלת לטובת הקטין, ואין כל הצדקה מערכתית להשקיע שעות כה רבות של זמן שיפוטי יקר בניהול הליך שניתן היה לסיימו ללא כל דיון בבדיקה פשוטה וזולה.
לכן, לא נפסקו הוצאות לטובת התובעים, אף שתביעתם, כאמור, התקבלה.

לפסק הדין הקודם בעניינם של בני הזוג ראו, ראו:
בג"ץ 566/11 דורון ממט-מגד נ' משרד הפנים; בג"ץ 6569/11 אילן טבק-אבירם נ' משרד הפנים

לפסק-דין נוסף במאגר הנוגע לדורון ממט-מגד, ראו:
בש"פ 5796/14 מדינת ישראל נ' דורון ממט

שנת פרסום: 2016
קבצים: