פסיקה

תמ"ש 23663-06-18 ט.ס. נ' ד.ס

בית המשפט לענייני משפחה דחה תביעתן של אישה ואמה כנגד בעלה לשעבר של האישה בטענה שהאחרון רימה אותן כאשר נישא לאישה תוך הסתרת היותו הומוסקסואל לכאורה.

עובדות המקרה: אישה ואמה הגישו תביעה כנגד בעלה לשעבר של האישה על סך חמישה מיליון שקלים בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו להן, לדידן, כתוצאה מכך שהבעל לשעבר חי "חיים כפולים". התובעות טענו שבעוד שהבעל הציג עצמו כאדם דתי הטרוסקסואל, בפועל, מאחורי גבה של האישה, הוא לכאורה ניהל אורח חיים חילוני הומוסקסואלי, אשר כלל קשר עם מאהב, לו הוא הציע להינשא בעודו נשוי לאישה. התובעות הוסיפו שעקב מעשי המרמה הנטענים של הבעל לשעבר, נשללה מהאישה חירותה להחליט שלא להינשא להומוסקסואל ולא לקיים יחסי מין עם הומוסקסואל, בפרט לאור חינוכה בבית דתי אורתודוכסי.

הכרעת הדין: השופט נמרוד פלקס פסק כי דין שתי התביעות להיות מסולקות על הסף מחמת היעדר עילה. השופט ציין שכבר נקבע ע"י בית המשפט העליון כי טעמים חזקים שבמדיניות משפטית שוללים הכרה בניאוף כעילה נזיקית או חוזית. השופט קבע שמעשי המרמה אשר מיוחסים לבעל ע"י התובעות, בוצעו כלפי האישה ולא כלפי החמות, ומכאן שבכל מקרה לא קמה לאחרונה עילת תביעה.
השופט הוסיף שטרם הוכרעה במשפט הישראלי השאלה האם קיימת חובה משפטית על בן זוג אחד לגלות לבן הזוג השני כל עובדה חשובה או כזו שיכולה להיחשב כביטוי של חוסר נאמנות. השופט קבע כי במקרים שבהם המידע שהוסתר עולה כדי עבירה פלילית, "פגם" או "מום" פיזי או נפשי שבן הזוג לוקה בו, יקל יותר לסבור כי מדובר במידע שאי גילויו או הסתרתו יקים עילת תביעה חוזית או נזיקית. בנוסף, ייתכן שכך אף הדין ביחס לפגמים או מידע שיש בהם כדי להשליך על ליבה של המערכת הזוגית המשפחתית, דהיינו – קיום יחסי אישות והבאת ילדים לעולם. אולם, לפי השופט "הומוסקסואליות" אינה מעשה פלילי, ובוודאי שאינה בגדר "פגם" או "מום". כמו כן, במקרה דנן, לא היה בטענת התובעות כדי להשליך או לגרוע מלב ליבה של המערכת הזוגית והמשפחתית, שכן ניתן ללמוד מטענות האישה על קיום יחסי אישות בין הצדדים והבאת ילדים.
עוד נפסק, שלא עלה בידי האישה להצביע על נזק ישיר וברור שנגרם לה, אלא לכל היותר על שברון ליבה עקב אכזבתה מחיי הזוגיות. השופט ציין כי במסגרת זכותה של האישה לאוטונומיה, נתונה לה זכות בסיסית לקבל החלטות מתוך בחירה חופשית, על בסיס מידע מלא הניתן לה עובר לקבלת ההחלטה. אולם, לפי השופט, יש להבחין בין זכות האישה לעצב את חייה כרצונה לבין חובת הגילוי המוטלת על האיש נוכח זכות זו של האישה, שהרי אל מול זכותה של האישה עומדת חירותו האישית של האיש, המובילה לתפיסה כי אדם לא ייענש על מחשבותיו, אמונתו, לרבות נטיותיו המיניות, וזאת כל עוד אלה לא גרמו לנזק ישיר וברור לבן הזוג.

שנת פרסום: 2019