עובדות המקרה: המבקשות, בנות זוג נשואות אשר הביאו לעולם זוג תואמים, עתרו לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה לטובת מתן צו הורות פסיקתי אשר יכיר בהורותה של האם הלא ביולוגית ביחס לתאומים. בנות הזוג הינן אזרחיות ישראליות, אולם הן תושבות אוסטריה ולדעת היועמ"ש תושבות בישראל הינה תנאי למתן צו הורות פסיקתי. חרף עמדת היועמ"ש, השופטת גרינוולד–רנד קיבלה את התביעה והורתה על מתן צו הורות פסיקתי, אולם המדינה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בטענה כי בכוונתה להגיש ערעור על ההחלטה.
הכרעת הדין: השופטת גרינוולד–רנד דחתה את בקשת המדינה לעיכוב הביצוע. השופטת ציינה שפסק הדין ניתן על בסיס עקרונות על וביניהם טובת הילד ומניעת אפליה בין זוגות חד מיניים לזוגות הטרוסקסואליים, ושליבתה של סוגיית צו ההורות היא הקשר ההורי בין המבקשות לבין קטינים. השופטת הוסיפה שמסיבה זו סיכויי הערעור של המדינה אינם גבוהים. כמו כן, נקבע שמאזן הנוחות ביחס לבקשה לעיכוב הביצוע נוטה לטובת המבקשות, שכן אי הרישום עלול לפגוע בזכויות שונות שלהן ושל הקטינים, ומנגד המדינה לא תפגע כלל מאי עיכוב ביצוע פסק הדין.