עובדות המקרה: התובעים הם בני זוג אשר פנו להליך פונדקאות בחו"ל, שבמסגרתו נולדה בתם הקטינה. לאחר ביצוע בדיקת רקמות נודע כי התובע 1 הוא האב הגנטי של הקטינה. במסגרת הליך זה מתבקש פסק דין הצהרתי – בלא תסקיר של פקיד הסעד – שלפיו האב הלא-גנטי (התובע 2) יירשם כאביה הנוסף של הקטינה.
ההכרעה המשפטית: בהמשך לפסק הדין בעניין תמ"ש 21182-04-13 (שבו נפסק כי אין צורך בתסקיר של פקיד הסעד בנסיבות שבהן הוכחה אבהותו הגנטית של אחד מבני הזוג), המדינה הביעה הסכמתה לרישום האב הלא-גנטי אף בלא תסקיר, ולפיכך התביעה התקבלה וניתן פסק דין הצהרתי שלפיו האב הלא-גנטי (התובע 2) יירשם כאביה הנוסף של הקטינה.