עובדות המקרה: המערער, סרן י א, קצין חימוש בטייסת בכנף 4, הורשע לפי הודאתו בעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת – זאת, לאחר שקיים יחסי מין אוראליים עם שני חיילים המשרתים ביחידה, כשהוא מתחזה לבחורה. הוא סיפר לחיילים כי הוא מביא אותם לקיים מגע מיני עם חיילת מהיחידה שאינה מוכנה להזדהות, ולכן, מרצונם, הם היו בעיניים מכוסות וידיים אזוקות. הפרשה התגלתה לאחר שאחד החיילים חשד שאין מדובר בחיילת, ואחד מהם, לפי פסק הדין, מטופל ע"י פסיכולוג וסובל מקשיים נפשיים.
הוטלו על הקצין 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שריצויים בעבודה צבאית, 18 חודשי מאסר מותנים לשנתיים, והורדה לדרגת טוראי. ערעור זה הוגש כנגד עצם ההטלה של עונש מאסר בפועל, בעיקר מטעם של אי-כיבוד הסכם טיעון שנקשר בין התביעה להגנה.
ההכרעה המשפטית: ביה"ד הצבאי לערעורים החליט להפחית את המאסר בפועל ל-4 חודשים, שירוצו בעבודה צבאית. טעם מרכזי לכך הוא העובדה שהסכם הטיעון התמוה (לשון פסק הדין), יצר אצל המערער ציפיות ותקווה.