עובדות המקרה: זוג לסביות השנשואות זו לזו הביאו לעולם ילדה וביקשו להסדיר את רישומה של האם שאינה האם הביולוגית. המדינה התנגדה לרישום של המשיבה בטענה שלאם אין מעמד קבע בישראל וקיים סיכוי שתגורש מהארץ. שתי הערכאות קמא דחו את עמדת המדינה וקבעו שטובתה של הקטינה מחייבת את הרישום באופן מיידי ללא תלות בשאלת מעמד האם. המדינה הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור ובקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד לאחר הכרעה בערעור בטענה שהרישום עשוי לגרום לקטינה ולצדדים שלישיים נזק בלתי הפיך.
הכרעת הדין: השופטת ברק-ארז דחתה את עמדת המדינה. לביצועו של פסק הדין השלכות על זכויותיהן של המשיבות והקטינה להורות ולחיי משפחה, ושיקולי מאזן הנוחות מורים כי הנזק שייגרם להן מאי-מימושו של פסק הדין עולה על הנזק הלכאורי הנטען על-ידי המבקשת, אשר אינו סביר כי יגרם אם פסק הדין לא יעוכב.