עובדות המקרה: התובעים הם בני-זוג מאותו מין, שהסתייעו בנשים פונדקאיות כדי להביא ילדים לעולם (לאחר שהאם הפונדקאית הראשונה נתקלה בקושי להרות, התקשרו התובעים עם האם הפונדקאית השנייה). שפר עליהם מזלם, והאם הראשונה ילדה תאומים, וחודשיים לאחר מכן – האם הפונדקאית השנייה ילדה בן נוסף. התובעים מבקשים כי תשולם להם קצבת לידה מכוח סעיף 45 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו תשלום קצבה מורחבת כאשר "נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים." לטענתם, על רקע שינוי העתים וחקיקת חוק הסכמים לנשיאת עוברים, הם זכאים לקצבה האמורה – הגם ששלושת ילדיהם לא נולדו בלידה אחת.
ההכרעה המשפטית: התביעה התקבלה. נפסק כי כוונת המחוקק בהענקת קצבת הלידה הינה הקלה בעומס המוטל על הורים הנדרשים לטפל בשלושה תינוקות רכים ולתמוך במשפחה בתקופה הראשונה שלאחר הלידה. בנסיבות אלה דומה כי ראוי להיזקק לפרשנות רחבה תוך הסתמכות על רציונל ותכלית הסעיף – ולפיכך מקום בו נופל עול גידול שלושה תינוקות או יותר בטווח קצר, על זוג הורים, קמה הזכאות לקבלת הקצבה בהתאם לחוק.