עובדות המקרה: התובע הוא אב שהביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית מחוץ לישראל ובמשותף עם בן-זוגו מאותו מין. האב מבוטח במסגרת חוק הביטוח הלאומי והוא תובע מענק אשפוז מכוח סעיף 42(א) וסעיף 43(ג) לחוק, שמטרתם החזר על הוצאות אשפוז היילוד כתוצאה מהלידה, וזאת בסיטואציה בה אין אֵם הזכאית לכך, ומתוך נקודת מוצא כי תהליך הפונדקאות כבר זכה לגושפנקא חוקית.
ההכרעה המשפטית: התביעה התקבלה – נפסק כי סעיפים 42(א)(1) ו-43(ג) לחוק הביטוח הלאומי מקנים זכאות למענק אשפוז גם למבוטח גבר שהביא ילד לעולם באמצעות אֵם נושאת מחוץ לישראל, וזאת בגובה ההוצאות ששולמו על ידו לצורך אשפוז היילוד כמפורט בחוק, ולא יותר מגובה מענק האשפוז המשולם בגין לידה בישראל באותו מועד. בית המשפט הדגיש כי המחוקק נקט בחוק לשון "מבוטחת" שלא מתוך כוונה להחריג בני זוג חד-מיניים מגדר תחולת החוק, וכי די בכך שמבוטח – יהיה זה גבר או אישה – זכאי להחזר בגין הוצאות אשפוז. הוער כי תכלית מענק האשפוז אינה פיצוי האישה היולדת בגין הקושי שעברה בתהליך הלידה, אלא סיוע לתא המשפחתי על ידי שחרורו מההוצאות הכרוכות בלידה ובאשפוז הנובע ממנה. לפיכך נפסק כי אין לשלול את המענק מבני-זוג מאותו מין, גם כאשר הלידה התרחשה בחו"ל וכל עוד בוצעה בבית חולים.