אייל גרוס, "הכול ק(א)שור: פרפורמטיביות וחציית גבולות המגדר והלאום בפסיקה על אונס במרמה"

סאבר קאשור הורשע בפלילים באשמת מרמה הנוגעת לזהות לאומית, כאשר נפסק שהוא הציג עצמו "בכזב" כיהודי לפני אישה שקיים עמה יחסי מין, נוסף על מרמה לגבי מעמדו האישי. העמדתו לדין והרשעתו עוררו דיון ציבורי ומשפטי בשאלות של מין, לאום והקשר ביניהם. המאמר דן במקרה של קאשור ובמקרים אחרים של אנשים שהורשעו בעברות דומות. שלא כבמקרה קאשור, במקרים המקבילים שהתרחשו בארץ ובעולם נסבה הטענה על מרמה לגבי הזהות המגדרית. מחבר המאמר מציע הסתכלות משולבת בפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות לאומית ובפסיקה שעסקה בהאשמה בהתחזות מגדרית, ובוחן כיצד כללי המשפט הפלילי שעוסקים בעברת האונס במרמה לגבי "מיהות העושה" משמשים כדי לשמר את הסדר הלאומי-מגדרי מפני חציית גבולות אסורה, שמערערת את היציבות וה"טבעיות" של קטגוריות הזהוּת שבבסיסו. הוא מראה כיצד כוח ההענשה של המדינה מופעל במקרים אלו בצורה שמשמרת את הסדר המיני-מגדרי-לאומי. פרשת קאשור נבחנת באספקלריה של תופעת הפאסינג (מעבר, passing), כלומר הפרפורמנס של בני קבוצות מיעוט שונות הרואות עצמן מקופחות, הנוטים בנסיבות חברתיות מסוימות להציג עצמם כחברי קבוצת הרוב כדי שלא להיחשף ליחס מקפח או גזעני.
הפסיקה שהרשיעה אנשים ש"עברו" כשייכים לקבוצה שאליה הם אינם נתפסים בעיני החברה כשייכים באופן "טבעי" נבחנת במאמר מתוך עיון בשאלה כיצד לאום, כמו מגדר, גם הוא סוג של "פרפרומנס" שאין לו מעמד אונטולוגי נפרד מן הפעולות השונות המכוננות את ממשותו: כמו הסימנים המגדריים, כך גם הסימנים הלאומיים הם סימנים מיצגיים-ביצועיים, שמכוננים למעשה את הזהות שהם מתיימרים לבטא. ניתוח פסקי הדין ממחיש כיצד החריגה מהלאום – כמו גם מהמגדר ש"יש" כביכול לכל אחד ואחת מאתנו ושמולבש עלינו באופן כפוי – גורמת לענישה, ובייחוד כאשר היא מתבצעת במסגרת של קשר אינטימי המפר את הסדר המיני-מגדרי-לאומי.

מצורפת גם גרסת ההמשך באנגלית: Rape by Deception and the Policing of Gender and Nationality Borders.