המאמר דן בקצרה בזכות להורות במשפט הישראלי בכלל ובהקשר של טכניקות ההולדה בפרט. המאמר עובר לדון בדילמות האתיות שמעלות טכניקות ההולדה המודרניות ומתייחס גם למקומו של עקרון טובת הילד בשיח על אודות הזכות להורות. בחלק השני עוסק המאמר בעצם ההולדה – באמצעים העומדים לרשותם של זוגות מאותו המין להפוך להורים, בגישה לאמצעים אלה ובקשיים להגשמת הכמיהה והזכות להורות בעבר וכיום. חלקו השלישי של המאמר עוסק בהכרה בהורות שכבר נוצרה: בהפיכת ההורה הביולוגי – ההורה המוליד, ההורה בעל הזיקה הגנטית או הפיזיולוגית – להורה מוכר משפטית, ובהכרה בבן הזוג – ההורה המיועד או ההורה המטפל – כהורה משפטי נוסף. המאמר מציף את הסוגיות והדילמות הכרוכות בהורות של בני זוג בני אותו המין באמצעות הפניה לטכנולוגיות פריון, להציג את הדין הקיים ולבחון אותו באופן ביקורתי.